איתור נעדרים​

מאז מלחמת העולם הראשונה לא הצליח אף אחד למצוא את קברו של גיבור ניל”י, אבשלום פיינברג. רק לאחר מלחמת ששת הימים, הצליח שלמה בן אלקנה לאתר את הקבר ולשים סוף לפרשה המסתורית. לימים, התקדם בן אלקנה לתפקיד קצונה בממשל הצבאי בעזה, אז הקים ופיקד על מערך “אית”ן”, מערך איתור נעדרים בצה”ל שפועל, לצערנו, עד היום. ההחלטה על הקמת הגוף הזה התקבלה בתום מלחמת יום הכיפורים ובגללה. ראשית היה ממוקד אית”ן באיתור חיילים נעדרים מחיל האוויר. בשיא גודלה, הגיעה היחידה ל-120 אנשים.

היום, מערך אית”ן (ראשי תיבות של איתור נעדרים) עוד פועל, אך בגזרה הצבאית בלבד. חיילים נעדרים מאותרים באמצעות מערך אית”ן, בזמן שאזרחים נעדרים מחולצים ומאותרים על ידי גופים אחרים. הגופים האלו פועלים בדרך כלל בעזרתם של מתנדבים. זק”א, ארגון החילוץ וההצלה, מפעיל כחלק משירותיו הרבים את “יחידת האיתור והחילוץ”. זוהי זרוע מבצעית של הארגון, והיא מפעילה מאות מתנדבים שפרושים לאורך כל המדינה וערוכים ומיומנים לחיפוש אחר אזרחים נעדרים במגוון אמצעים. הם מספיק סיוע למשטרת ישראל.

לא כל היעלמות זמנית יכולה להיחשב להיעדרות שיש לחקור אותה. לכן קבעו זק”א מספר מאפיינים שבגינם ניתן לפנות לקבלת עזרה באיתור וחילוץ. הקריטריון הראשון הוא אם מדובר בקטין שלא מסוגל לעזור לעצמו, או בגיר שנקלע למצב שהוא לא יכול להיחלץ ממנו. חולי אלצהיימר בכל דרגות החומרה זכאים לסיוע מיידי, וגם אזרחים שיש לגביהם חשש שמא יתאבדו. בזק”א מדגישים שהפנייה אליהם היא כתמיכה והשלמה למשטרת ישראל. לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות בעת דיווח על נעדרים, הוא להתקשר למשטרה לקבלת עזרה.

משטרת ישראל עוקבת באופן שוטף אחר נעדרים מכל המדינה. באתר האינטרנט של המשטרה ניתן לצפות ברשימת נעדרים מעודכנת, ובה תמונות ופרטים רבים ככל הניתן על הנעדרים. המשטרה נעזרת כך גם באזרחים, ומבקשת מהם להישאר עירניים, לחפש את הנעדרים ולהתקשר ליחידה שחוקרת את מקרה ההיעלמות במקרה וזיהו אחד מהנעדרים.