יתרונות
- בטיפול ישירות בפולין מקיימים עורכי הדין קשר שוטף עם רשויות הממשל.
- הטיפול הישיר בפולין , מאפשר בנסיבות המתאימות להגיש את הבקשה לממשל גם ללא תעודת-לידה.
- העלאת הטיעונים הרלוונטיים כבר בשלב הגשת הבקשה או במהלך הדיון בממשל הפולני מונעים סירובים בלתי מוצדקים.
- על בסיס טיעונים משפטיים שהועלו בפניו, קבע בית הדין המנהלי בפולין כי כתבי הוויתור הינם חסרי תוקף. לכל בקשה יש לצרף את החלטות בית הדין המנהלי כדי לנסות למנוע סירוב על בסיס כתבי ויתור. לא די לאזכר באופן כללי פסיקה של בית הדין המנהלי אלא יש לצרף את פסקי הדין עצמם שכן פסקי דין מסוג זה אינם מתפרסמים.
- עריכה מקצועית של כתב הערר מחייבת מעורבות של עו”ד בפולין הבקיא בתחום והופכת את הגשתו המקצועית באמצעות שגרירות פולין לבלתי ישימה.
- הטיפול הישיר בפולין אורך פחות ממחצית הזמן הנדרש להשלמת התהליך באמצעות השגרירות.
חסרונות
- לאחר הגשת הבקשה אין אפשרות להשפיע על אופן הטיפול בתיק.
- שגרירות פולין אינה מעבירה בקשות לממשל בפולין לפני מיצוי תהליך איתור תעודת הלידה- דבר העלול להמשך חודשים ארוכים ואף להיכשל בסופו של דבר.
- בקשות של ילידי פולין או צאצאיהם, אשר נסמכות על אזרחות פולנית של יליד פולין אשר עלה לישראל לפני ינואר 1951, נדחות לעיתים ללא הצדקה עקב פרשנות שגויה של החוק הפולני משנת 1920.
- בקשות לאזרחות פולנית של עולים נדחו לעתים, עקב חתימה על כתבי ויתור על האזרחות הפולנית בזמן העלייה, כיוון שלא נטענו הטענות הנכונות בהקשר זה. היות המוותר קטין בעת הוויתור אינה טענה מספקת שכן ויתור על-ידי אפוטרופוס טבעי (אב ואם) תקף כשלעצמו.
- את הערר על החלטת סירוב לאשר אזרחות פולנית יש להגיש תוך 14 יום מקבלת ההחלטה.
- תהליך הגשת הבקשה באמצעות השגרירות מסורבל ומחייב מילוי טפסים רבים. תהליך בירור הזכאות אורך לעיתים כ-18 עד 24 חודשים וזאת עד קבלת התשובה הסופית לבקשת האזרחות הראשונה. הטיפול באזרחויות הדור השני והשלישי נמשך עוד כ-18 חודשים.